אחרי יחסים לא מוגנים או כשל באמצעי מניעה, הזמן חשוב. קיימות כמה אפשרויות למניעת הריון בשעת חירום, והבחירה ביניהן תלויה בזמן שחלף, בסוג אמצעי המניעה שהיה בשימוש, בתרופות קבועות, במשקל ובמצב הרפואי. אמצעי מניעה לשעת חירום אינם הפלה ואינם מגינים מפני זיהומים המועברים במגע מיני. ככל שפונים מוקדם יותר, כך ניתן לקבל החלטה מושכלת מתוך מגוון רחב יותר של אפשרויות.
נכתב ונערך על ידי צוות התוכן של אלמ״א
יחסים לא מוגנים, קונדום שנקרע, גלולות שנשכחו או תקלה אחרת באמצעי המניעה יכולים ליצור רגע של לחץ. לפעמים מתלוות אליו אשמה, חרדה, כעס או חיפוש מהיר אחרי סימנים בגוף שיגידו אם ״קרה משהו״. אבל בשעות ובימים הראשונים אין דרך לדעת לפי תחושה אם נוצר הריון, והדבר החשוב ביותר הוא לא לחכות לסימנים אלא להבין אילו אפשרויות עומדות לרשותנו ולפעול בזמן.
מהי מניעת הריון לשעת חירום?
אמצעי מניעה לשעת חירום נועדו להפחית את הסיכון להריון לאחר יחסי מין שבהם לא היה אמצעי מניעה יעיל, או כאשר קיים חשש שהאמצעי שבו השתמשנו נכשל. כיום קיימות כמה אפשרויות עיקריות: גלולה המכילה לבונורגסטרל, גלולה המכילה אוליפריסטל אצטט, ובמצבים מתאימים גם התקן תוך־רחמי.
חשוב להבין את ההבדל בין מניעת הריון לשעת חירום לבין הפסקת הריון. אמצעי החירום מיועדים למנוע את התפתחותו של הריון בעקבות המגע שהיה. הם אינם מיועדים להפסיק הריון שכבר קיים. לכן אין טעם להמתין לבדיקת הריון לפני שפונים לקבלת אמצעי חירום — ההמתנה עלולה דווקא לגרום לאובדן חלון הזמן שבו אפשר למנוע את ההריון.
ככל שפועלים מוקדם יותר, יש יותר אפשרויות
אחרי אירוע שבו קיים חשש להריון, כדאי לרשום כמה פרטים בסיסיים: מתי בדיוק התקיימו יחסי המין, מה קרה לאמצעי המניעה, מתי החלה הווסת האחרונה, אילו תרופות קבועות נלקחות והאם קיימת הנקה. המידע הזה יכול לסייע לרוקח, לרופאה או לאיש מקצוע אחר להתאים את האפשרות המתאימה.
אין צורך להמתין לווסת הבאה, לתסמינים או לתחושה גופנית כלשהי. חלון הזמן של אמצעי החירום מוגבל, ובחלק מן האפשרויות גם היעילות מושפעת מן הזמן שעבר.
לבונורגסטרל — גלולת חירום
לבונורגסטרל הוא הורמון פרוגסטיני המשמש בגלולות מסוימות למניעת הריון לשעת חירום. פעולתו המרכזית היא דחייה או מניעה של הביוץ. אם הביצית עדיין לא השתחררה מן השחלה, דחיית הביוץ יכולה למנוע מפגש בינה לבין תאי זרע שנותרו במערכת הרבייה.
זו גם הסיבה שלזמן יש משמעות. ככל שהגלולה נלקחת מוקדם יותר לאחר המגע הלא מוגן, כך ניתן בדרך כלל להפיק ממנה תועלת רבה יותר. ההתאמה והיעילות עשויות להיות מושפעות גם מגורמים נוספים, ובהם תרופות מסוימות ומשקל הגוף.
אחרי נטילת לבונורגסטרל חשוב לברר כיצד ומתי ממשיכים או חוזרים לאמצעי המניעה הקבוע, והאם נדרש בתקופת הביניים שימוש בקונדום או באמצעי נוסף.
אוליפריסטל אצטט — אפשרות נוספת
אוליפריסטל אצטט הוא חומר הפועל על קולטני הפרוגסטרון ויכול לדחות את הביוץ גם כאשר הגוף נמצא קרוב יחסית למועד הביוץ. הוא יכול לשמש למניעת הריון לשעת חירום עד חמישה ימים לאחר המגע, בהתאם להתוויה ולהנחיות הרפואיות.
אחת הנקודות החשובות לאחר נטילת אוליפריסטל היא הקשר בינו לבין אמצעי מניעה הורמונליים. התחלה או חידוש של אמצעי הורמונלי מיד לאחר נטילתו עלולים להשפיע על פעולתו, ולכן חשוב לקבל הנחיה ברורה מתי להתחיל או לחדש את אמצעי המניעה הקבוע וכמה זמן להשתמש באמצעי גיבוי.
הגלולה שנלקחה לאחר אירוע אחד גם אינה מספקת בהכרח הגנה מפני יחסי מין לא מוגנים שיתרחשו בהמשך אותו מחזור. לכן כדאי להבין לא רק מה לקחת עכשיו, אלא גם כיצד ממשיכים מכאן.
כיצד התקן תוך־רחמי יכול למנוע הריון אחרי שכבר התקיימו יחסי מין?
הרעיון של התקן כאמצעי חירום עשוי להישמע בתחילה מוזר. הרי יחסי המין כבר התקיימו ותאי הזרע כבר נמצאים בגוף. אבל הריון אינו מתחיל ברגע שבו מתקיימים יחסי המין.
תאי זרע יכולים לשרוד במערכת הרבייה במשך כמה ימים ולהמתין לביוץ. גם לאחר הפריה קיימים שלבים נוספים לפני שמתבסס הריון. לכן עדיין קיים חלון שבו אפשר למנוע את התהליך.
התקן נחושת יוצר ברחם ובמערכת הרבייה סביבה הפוגעת בתפקוד תאי הזרע וביכולתם להגיע לביצית ולהפרותה. כאשר הוא מוחדר בזמן המתאים לאחר יחסים לא מוגנים, הוא נחשב לאחת האפשרויות היעילות ביותר למניעת הריון בשעת חירום. יתרון נוסף הוא שלאחר ההחדרה הוא יכול להישאר ברחם ולהמשיך לשמש כאמצעי מניעה ארוך טווח.
החדרת התקן היא פעולה רפואית ולכן דורשת התאמה ובדיקה על ידי איש או אשת מקצוע. היא אינה בהכרח הבחירה המתאימה לכל אחת, אבל כאשר ממילא קיימת מחשבה על אמצעי מניעה ארוך טווח, יש לה יתרון בכך שפעולת החירום וההגנה העתידית מתחברות לאמצעי אחד.
ומה לגבי התקנים הורמונליים?
בעבר ההמלצה המקובלת למניעת הריון בשעת חירום באמצעות התקן התייחסה בעיקר להתקן נחושת. בשנים האחרונות הצטברו נתונים גם לגבי התקנים הורמונליים מסוימים המכילים לבונורגסטרל, ובחלק מן ההנחיות והמסגרות הרפואיות קיימת אפשרות להשתמש בהתקנים מסוימים גם לצורך מניעת הריון בשעת חירום.
זהו תחום שבו ההמלצות עשויות להשתנות בהתאם לסוג ההתקן, להנחיות המקומיות ולמצבה של האישה. לכן לא נכון להניח שכל התקן הורמונלי מתאים לכך. אם האפשרות של התקן מעניינת, כדאי לשאול במפורש אילו התקנים יכולים לשמש כאמצעי חירום במסגרת הרפואית שבה מקבלים את השירות.
איזו אפשרות היא הטובה ביותר?
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. הזמן שעבר מאז יחסי המין הוא רק אחד השיקולים. גם מועד הביוץ המשוער, משקל הגוף, תרופות קבועות, הנקה, העדפה אישית, התאמה להתקן ונגישות לשירות רפואי יכולים להשפיע על הבחירה.
זו אחת הסיבות שכדאי לא להסתפק בשאלה ״איזו גלולה לקחת?״ אלא לשאול אילו אפשרויות עומדות לרשותי במקרה הספציפי שלי?
אם עבר זמן רב יחסית, אם קיימות תרופות שעלולות להשפיע על יעילות הגלולות, או אם ממילא יש רצון באמצעי מניעה ארוך טווח, ייתכן שהשיחה תוביל לבחירה אחרת מזו שהייתה נעשית אילו פשוט ביקשנו את גלולת החירום המוכרת ביותר.
משקל גוף ותרופות יכולים להשפיע על הבחירה
יש עדויות לכך שיעילותן של גלולות מסוימות למניעת הריון לשעת חירום עשויה להשתנות עם עלייה במשקל או ב־BMI. אין משמעות הדבר שאישה מעל משקל מסוים צריכה לוותר על אמצעי חירום. המשמעות היא שכדאי לציין את המשקל ולקבל מידע על האפשרויות השונות במקום להחליט לבד שאין טעם בטיפול.
גם תרופות מסוימות יכולות להשפיע על רמות התרופה בגוף ועל יעילותן של גלולות החירום. לכן חשוב לציין תרופות קבועות, לרבות תרופות ותוספים שנלקחים מסיבות אחרות לגמרי.
מה קורה אחרי נטילת גלולת חירום?
אחרי נטילת גלולה למניעת הריון בשעת חירום יכולים להופיע שינויים זמניים במחזור. הווסת הבאה יכולה להגיע מעט מוקדם או מאוחר יותר, ויכולים להיות שינויים בדימום. לעיתים מופיעות גם בחילה, כאב ראש, רגישות בשדיים או תחושות גופניות אחרות.
אם מתרחשת הקאה זמן קצר לאחר נטילת הגלולה, חשוב לברר האם יש צורך במנה נוספת.
כדאי גם לקבל הנחיה ברורה לגבי שלושה דברים: מתי מתחילים או מחדשים את אמצעי המניעה הקבוע, כמה זמן נדרש אמצעי גיבוי כגון קונדום, ומתי לבצע בדיקת הריון.
מתי עושים בדיקת הריון?
בדיקת הריון אינה חלק מבדיקות לזיהומים המועברים במגע מיני. אלה שתי שאלות שונות שיכולות להתעורר בעקבות אותו אירוע.
בדיקת הריון בודקת האם נוצר הריון. בדיקות ל־STI נועדו לזהות זיהומים שעשויים לעבור במגע מיני. העובדה ששני הדברים עשויים להיות רלוונטיים אחרי יחסים לא מוגנים אינה הופכת אותם לאותה קבוצת בדיקות.
לאחר שימוש באמצעי מניעה לשעת חירום כדאי לפעול לפי ההנחיה שניתנה לגבי מועד בדיקת ההריון. אם הווסת מאחרת באופן משמעותי או אם חלפו כשלושה שבועות מן האירוע, בהתאם להמלצה המקצועית שניתנה, בדיקה יכולה לוודא שלא נוצר הריון.
מניעת הריון אינה הגנה מפני זיהומים
אף אחד מאמצעי החירום למניעת הריון אינו מגן מפני HIV, כלמידיה, זיבה, עגבת או זיהומים אחרים המועברים במגע מיני.
אם המגע כלל אפשרות לחשיפה לזיהום, יש להתייחס לכך בנפרד. סוג הבדיקות והמועד המתאים לביצוען משתנים בין זיהומים, ולכן בדיקה שנעשית מוקדם מאוד אינה בהכרח שוללת הדבקה.
במקרה של חשיפה אפשרית ל־HIV קיימת גם אפשרות של טיפול מונע לאחר חשיפה — PEP — שצריך להתחיל בחלון זמן קצר מאוד. לכן במקרה של חשיפה משמעותית לא כדאי להמתין לתוצאות בדיקות עתידיות לפני שפונים לייעוץ רפואי.
מתי צריך לפנות בדחיפות?
כאב בטן חזק, עילפון, דימום משמעותי או בדיקת הריון חיובית המלווה בכאב מחייבים בירור רפואי. גם כאשר נעשה שימוש באמצעי חירום, אם מופיעים סימנים חריגים אין להניח שהם ״רק תופעת לוואי״.
אם יחסי המין התרחשו ללא הסכמה, תחת כפייה או במצב שבו לא הייתה יכולת ממשית לבחור, קיימים לצד שאלת ההריון גם צרכים רפואיים ורגשיים נוספים. אפשר לפנות לקבלת טיפול רפואי ותמיכה גם אם עדיין לא ברור אם רוצים להגיש תלונה.
מי מחליט?
אירוע של כשל באמצעי מניעה הוא לעיתים אירוע זוגי, אבל ההחלטה הרפואית בנוגע לגופה של מי שעלולה להרות היא שלה.
בן או בת הזוג יכולים להיות שותפים חשובים: לברר היכן ניתן לקבל טיפול, להגיע לבית המרקחת, לעזור בתשלום, ללוות לבדיקה או פשוט להיות נוכחים. האחריות לתוצאה אינה חייבת להיות מוטלת על אדם אחד, אבל תמיכה אינה בעלות על ההחלטה.
זהו גם זמן שבו קל מאוד לאשמה להיכנס לחדר: מי שכח, מי לא שם לב, מי היה צריך להביא קונדום. את השיחה הזאת אפשר לקיים בהמשך. בשעות הראשונות השאלה המועילה יותר היא: מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו?
אחרי שהאירוע עבר — אפשר ללמוד ממנו
שימוש באמצעי חירום אינו כישלון. אמצעי חירום קיימים בדיוק משום שבחיים האמיתיים קונדומים נקרעים, גלולות נשכחות, תכניות משתנות ולעיתים אנחנו פשוט עושים טעויות.
אם הצורך באמצעי חירום חוזר שוב ושוב, אפשר להשתמש בכך כהזמנה לבדוק האם אמצעי המניעה הנוכחי באמת מתאים לחיים שלנו. אולי קשה לזכור גלולה יומית. אולי השימוש בקונדום אינו עקבי. אולי בני הזוג אינם מדברים מספיק מראש על מניעה. אולי כדאי לשקול אמצעי ארוך טווח.
זו אינה שיחה על אשמה אלא על התאמה.
אפשר גם לדבר על חלוקת האחריות. מי דואג שיהיו קונדומים? מי עוקב אחרי אמצעי המניעה? מה עושים אם משהו משתבש? האם שנינו יודעים מראש לאן לפנות?
מיניות מיטיבה אינה דורשת שהכול יהיה מתוכנן. היא כן מאפשרת לנו לקחת אחריות גם כאשר התכנית משתבשת.
מיתוסים שכדאי להשאיר מאחור
״גלולת היום שאחרי גורמת להפלה״ — לא. אמצעי מניעה לשעת חירום נועדו למנוע הריון ואינם תרופה להפסקת הריון קיים.
״כדאי לחכות ולראות אם הווסת מגיעה״ — ההמתנה עלולה לגרום לאובדן חלון הזמן שבו ניתן לפעול. אם היה אירוע שיש בו סיכון להריון, כדאי לברר את האפשרויות בהקדם.
״אפשר להשתמש בגלולת חירום רק פעם אחת בחיים״ — אין כלל כזה. שימוש חוזר אפשרי, אם כי צורך חוזר באמצעי חירום הוא הזדמנות טובה לבדוק האם קיים אמצעי קבוע שמתאים יותר.
״אם לקחתי גלולת חירום, אני מוגנת עד הווסת הבאה״ — לא בהכרח. חשוב לקבל הנחיה כיצד להתנהל בהמשך המחזור ומתי לחדש אמצעי מניעה קבוע.
״אם אין שום סימפטום, כנראה שלא נוצר הריון״ — אי אפשר לדעת זאת לפי תחושות הגוף בימים הראשונים.
רגע אחד של סדר בתוך הלחץ
כאשר קונדום נקרע בלילה, למשל, אין צורך לפתור מיד את כל השאלות על הזוגיות, המיניות והעתיד. אפשר להתחיל בארבע פעולות פשוטות: לרשום מתי התרחש המגע, לברר מה קרה לאמצעי המניעה, להכין מידע על הווסת והתרופות ולפנות בהקדם לבית מרקחת או לשירות רפואי ולשאול על כל האפשרויות המתאימות למקרה, ולא רק על האפשרות המוכרת ביותר.
לאחר מכן אפשר לקבל הנחיות ברורות לגבי המשך אמצעי המניעה, אמצעי גיבוי ובדיקת הריון. אם קיימת גם אפשרות לחשיפה לזיהום, מטפלים בשאלה הזאת בנפרד.
ובתוך כל אלה אפשר גם לנשום.
נשימה, קרקוע או תמיכה של אדם קרוב יכולים לעזור להוריד מעט את מפלס החרדה ולאפשר לחשוב. הם אינם מונעים הריון ואינם מחליפים טיפול רפואי, אבל הם יכולים לעזור לנו להשתמש במידע שקיבלנו ולבחור.
לסיכום
אחרי יחסים לא מוגנים או כשל באמצעי מניעה, הדבר החשוב ביותר הוא לפעול ולא להמתין מתוך פחד או אשמה. קיימות כיום כמה אפשרויות למניעת הריון בשעת חירום — גלולות שונות ובמצבים מתאימים גם התקן תוך־רחמי — ולכל אחת מהן מאפיינים, יתרונות ומגבלות משלה.
ככל שפונים מוקדם יותר, כך קל יותר לברר את מגוון האפשרויות. חשוב למסור מידע על הזמן שחלף, תרופות קבועות, משקל, הנקה ואמצעי המניעה שבו נעשה שימוש, ולקבל הנחיות גם לגבי הימים והשבועות שאחרי האירוע.
מניעת הריון לשעת חירום אינה הפלה, והיא אינה מגינה מפני זיהומים המועברים במגע מיני. כאשר קיים גם חשש לחשיפה לזיהום, מטפלים בכך כשאלה נפרדת ובזמן המתאים.
ובעיקר — אין צורך להפוך תקלה מינית למשפט מוסרי. אפשר לקחת אחריות בלי אשמה. לברר מה קרה, להבין מהן האפשרויות, לבחור את מה שמתאים ולחשוב אחר כך מה אפשר ללמוד מן האירוע להמשך.
חשוב לדעת
המאמר מספק מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. ההתאמה של אמצעי מניעה לשעת חירום תלויה בזמן שחלף, במצב הרפואי, בתרופות, באמצעי המניעה הקבוע ובגורמים נוספים. המלצות רפואיות וזמינות של תרופות והתקנים עשויות להשתנות, ולכן לפני קבלת החלטה יש להיעזר ברוקח/ת, רופא/ה או שירות רפואי מתאים.
מקורות מקצועיים וקריאה נוספת
ACOG — Emergency Contraception
CDC — STI Treatment Guidelines