קונדום הוא אחד הכלים הפשוטים והיעילים ביותר שיש לנו להפחתת הסיכון להריון לא מתוכנן ולרבים מהזיהומים המועברים במין. אבל קונדום אינו רק ״אמצעי הגנה״, והשימוש בו אינו חייב להיות הפרעה לעונג. התאמה נכונה, שימוש בחומר סיכה, תרגול ותקשורת יכולים להפוך אותו לחלק טבעי מן המפגש המיני. המטרה אינה רק לדעת איך לשים קונדום — אלא לדעת לבחור אותו, להשתמש בו נכון ולשלב אותו במיניות שיש בה גם אחריות וגם עונג.
מאת צוות התוכן של אלמ״א
קונדומים מלווים את המיניות האנושית כבר זמן רב, ובכל זאת היחסים שלנו איתם מורכבים. אנחנו יודעים שהם חשובים, אבל לעיתים הם נחווים כמשהו שקוטע את הרגע: צריך לעצור, לפתוח אריזה, להתעסק עם הכיוון הנכון, ולפעמים גם להתמודד עם ירידה בזקפה, פחות תחושה או תחושה של ״רגע רפואי״ באמצע מפגש אינטימי.
אפשר להתייחס לקונדום אחרת.
קונדום הוא כלי שמאפשר להפחית סיכון תוך כדי קיום יחסי מין. בשימוש נכון ועקבי הוא יעיל מאוד בהפחתת הסיכון לרבים מהזיהומים המועברים במין, ובהם HIV, ובמניעת הריון לא מתוכנן. ארגון הבריאות העולמי מדגיש שקונדומים הם כיום אמצעי המניעה היחיד שמספק בו־זמנית הגנה הן מפני הריון לא מתוכנן והן מפני רוב הזיהומים המועברים במין. (ארגון הבריאות העולמי)
אבל היעילות של הקונדום תלויה לא רק בעצם קיומו במגירה. היא תלויה גם בבחירה נכונה, בהתאמה, באופן השימוש ובחומר הסיכה. וכאשר כל אלה עובדים היטב, הם יכולים לתרום לא רק לבטיחות — אלא גם לנוחות ולעונג.
קונדום מפחית סיכון — הוא אינו יוצר עולם נטול סיכון
כדאי להתחיל מהבחנה חשובה. קונדומים יעילים מאוד, אבל הם אינם מבטלים לחלוטין את האפשרות להעברת כל זיהום.
קונדום יוצר מחסום שמפחית מגע עם נוזלי גוף, ריריות ואזורים מסוימים של העור. לכן הוא מספק הגנה משמעותית מפני זיהומים רבים שעוברים בדרך זו. עם זאת, זיהומים שיכולים לעבור גם במגע עור־בעור או דרך אזורים שאינם מכוסים בקונדום עשויים לעבור למרות השימוש בו. ארגון הבריאות העולמי מציין במפורש את המגבלה הזאת ביחס לזיהומים שבהם הנגעים יכולים להימצא מחוץ לאזור המכוסה. (ארגון הבריאות העולמי)
לכן עדיף לדבר על הפחתת סיכון ולא על ״מין בטוח״ במובן מוחלט.
אותו עיקרון נכון כמעט לכל תחום בבריאות מינית: המטרה אינה ליצור עולם שבו אין שום סיכון, אלא להבין את הסיכון, להחליט אילו סיכונים אנחנו מוכנים לקחת ולהשתמש בכלים שעוזרים לנו להפחית אותם.
לא כל הקונדומים זהים
כשאומרים ״קונדום״ מתכוונים בדרך כלל לקונדום החיצוני — הקונדום שמתלבש על הפין. קיימים גם קונדומים פנימיים, המוחדרים לנרתיק, ובמקומות מסוימים קיימת גם התייחסות לשימוש בהם במין אנאלי. ארגון הבריאות העולמי מכיר בקונדומים חיצוניים ופנימיים כאמצעים יעילים כאשר משתמשים בהם נכון. (ארגון הבריאות העולמי)
גם בתוך משפחת הקונדומים החיצוניים קיימים הבדלים: חומר, רוחב, אורך, עובי, מרקם, צורה וכמות חומר הסיכה שעל הקונדום.
הבדלים כאלה אינם רק עניין שיווקי. קונדום שמתאים היטב לגוף עשוי להרגיש טוב יותר, להישאר במקום בצורה טובה יותר ולהפוך את השימוש בו לפשוט וטבעי יותר.
הגודל כן משנה — אבל לא בדרך שנהוג לחשוב
אנשים רבים קונים את הקונדום הראשון שהם רואים על המדף ומניחים שכל הקונדומים הם פחות או יותר באותו גודל. כאשר הקונדום לוחץ מאוד, מחליק, מתגלגל, מרגיש לא נוח או מפריע לזקפה, המסקנה לעיתים היא: ״אני פשוט לא מסתדר עם קונדומים״.
לפעמים הבעיה היא פשוט התאמה.
בקונדומים, לרוחב יש בדרך כלל חשיבות רבה להתאמה. קונדום צר מדי עלול להרגיש לוחץ ולא נוח. קונדום רחב מדי עלול להרגיש רופף יותר ולהיות מועד יותר להחלקה. לכן כדאי להתנסות בכמה דגמים וגדלים ולא להניח שקונדום אחד מייצג את כל האפשרויות.
אין שום הישג בקונדום גדול יותר ואין שום מבוכה בקונדום צר יותר. המידה הנכונה היא זו שיושבת היטב, נוחה ונשארת במקום.
אפשר לחשוב על קונדום קצת כמו על נעל: המטרה אינה לבחור את המספר המרשים ביותר על הקופסה. המטרה היא למצוא משהו שמתאים לגוף.
איך משתמשים בקונדום חיצוני נכון?
לפני השימוש כדאי לבדוק את תאריך התפוגה ולוודא שהאריזה שלמה. פותחים אותה בזהירות, בלי מספריים, שיניים או חפץ חד שעלול לפגוע בקונדום.
את הקונדום מניחים על הפין הזקוף לפני המגע המיני שבו רוצים את ההגנה שהוא מספק. חשוב לוודא שהוא בכיוון הנכון, לצבוט בעדינות את קצה המאגר כדי להוציא ממנו אוויר ולהשאיר מקום לזרע, ולגלגל אותו עד בסיס הפין. לאחר השפיכה, בעת היציאה, מחזיקים את הקונדום בבסיס כדי להפחית את האפשרות שיחליק. לאחר מכן מסירים אותו ומשליכים לפח. קונדום מיועד לשימוש חד־פעמי. (ארגון הבריאות העולמי)
אם הקונדום התחיל להתגלגל בכיוון הלא נכון וכבר נגע בפין, לא מומלץ פשוט להפוך אותו ולהמשיך להשתמש בו. עדיף לקחת קונדום חדש.
וכמובן — לא משתמשים בשני קונדומים חיצוניים זה על גבי זה. יותר שכבות אינן יוצרות יותר הגנה, והחיכוך ביניהן עלול דווקא להגדיל את האפשרות לקריעה. גם שימוש בו־זמני בקונדום חיצוני ופנימי אינו מומלץ. (nhs.uk)
חומר סיכה אינו תוספת שולית
אחת הדרכים הפשוטות לשפר את חוויית השימוש בקונדום היא גם אחת הדרכים החשובות להפחית קריעה והחלקה: חומר סיכה מתאים.
חומר סיכה מפחית חיכוך. פחות חיכוך יכול להיות פחות גירוי וכאב, פחות עומס מכני על הקונדום ולעיתים גם יותר עונג. ארגון הבריאות העולמי מציין שחומרי סיכה יכולים להפחית החלקה וקריעה של קונדומים ולשפר את הנוחות והעונג המיני. (ארגון הבריאות העולמי)
הדבר חשוב במיוחד במין אנאלי, משום שבניגוד לנרתיק, פי הטבעת והרקטום אינם מייצרים סיכוך טבעי המתאים לחדירה. שימוש נדיב בחומר סיכה הוא לכן חלק משמעותי ממין אנאלי נוח ובטוח יותר. (ארגון הבריאות העולמי)
אבל חומר סיכה יכול לשפר את החוויה גם בחדירה נרתיקית. מידת הסיכוך הטבעי משתנה בין אנשים ובין מפגשים ויכולה להיות מושפעת מעוררות, הורמונים, גיל, תרופות, מתח וגורמים נוספים. הצורך בחומר סיכה אינו אומר שהגוף ״לא מתפקד״ או שהאדם אינו מגורה מספיק.
לפעמים קצת יותר סיכה היא פשוט קצת יותר נעימות.
מים, סיליקון או שמן?
כאשר משתמשים בקונדום לטקס, הבחירה בחומר הסיכה חשובה במיוחד.
חומרי סיכה על בסיס מים מתאימים בדרך כלל לשימוש עם קונדומי לטקס. הם נפוצים, נשטפים בקלות ומתאימים לאנשים רבים, אך חלקם מתייבשים יחסית מהר ולכן ייתכן שיהיה צורך להוסיף חומר במהלך המגע.
חומרי סיכה על בסיס סיליקון מתאימים גם הם בדרך כלל לקונדומי לטקס, נשארים חלקים לאורך זמן ואינם מתייבשים במהירות כמו חומרים רבים על בסיס מים. הם יכולים להיות שימושיים במיוחד במגע ממושך ובמין אנאלי.
חומרים על בסיס שמן אינם מתאימים לקונדומי לטקס. שמני גוף, שמן קוקוס, שמני עיסוי, וזלין, קרמים ומוצרים שומניים אחרים יכולים לפגוע בלטקס ולהגדיל את הסיכון לקריעת הקונדום. (Iris)
אם הקונדום עשוי מחומר אחר, יש לבדוק את הוראות היצרן לגבי התאמת חומר הסיכה. הכלל הפשוט הוא: לא מניחים שחומר חלק הוא בהכרח חומר סיכה שמתאים לקונדום.
ומה עם טיפת חומר סיכה בתוך הקונדום?
יש אנשים שנהנים מטיפה קטנה של חומר סיכה המתאים לקונדום בתוך הקצה שלו לפני ההלבשה. הדבר יכול להגביר את התחושה והתנועה על העטרה.
כאן כדאי להיות מתונים. כמות גדולה של חומר סיכה בתוך הקונדום עלולה להפוך אותו לחלקלק מדי ולהגדיל את האפשרות שיחליק. לכן, אם משתמשים בחומר סיכה בתוך הקונדום, מדובר בכמות קטנה בלבד.
מחוץ לקונדום אפשר להוסיף חומר סיכה בהתאם לצורך לאורך המגע.
המטרה אינה לעבוד לפי נוסחה מדויקת, אלא למצוא את השילוב שמאפשר לקונדום להישאר במקום ובו־זמנית להרגיש נעים.
קונדום לא צריך להרוג את הרגע
אחת הסיבות שאנשים נמנעים מקונדומים היא התחושה שהלבשת הקונדום ״מוציאה מהאווירה״. אבל זה לא חייב להיות כך.
אפשר לשלב את הקונדום בתוך המשחק המיני. אפשר לפתוח אותו יחד, להלביש אותו כחלק מן המגע, לתת לפרטנר או לפרטנרית להלביש אותו, להוסיף חומר סיכה ולבדוק יחד איך התחושה משתנה.
אפשר אפילו להתאמן לבד לפני מפגש מיני. מי שלא רגיל להשתמש בקונדום יכול ללמוד לפתוח אותו, לזהות את הכיוון הנכון, לגלגל אותו ולגלות אילו סוגים מרגישים טוב יותר. פעולה שכבר מוכרת לגוף דורשת פחות מחשבה ברגע האמת.
הגישה הזאת מתיישבת גם עם מחקר בתחום בריאות הציבור. ארגון הבריאות העולמי מציין כי התערבויות המדברות על מיניות בשפה חיובית וכוללות התייחסות לעונג נמצאו יעילות בשיפור השימוש בקונדומים. (ארגון הבריאות העולמי)
אולי השאלה אינה רק ״איך נגרום לאנשים להשתמש בקונדום למרות שהוא מפריע לעונג?״ אלא גם ״איך משתמשים בקונדום באופן שתומך בעונג?״
ומה אם הזקפה יורדת כששמים קונדום?
זו חוויה נפוצה מספיק כדי שלא יהיה צורך להפוך אותה לדרמה.
עצירה ברצף המגע, התעסקות באריזה, מחשבה על ״האם אני עדיין זקוף מספיק?״, לחץ ביצוע או קונדום שאינו מתאים יכולים כולם להשפיע על הזקפה.
אפשר להאט. לחזור למגע, נשימה, נשיקות או גירוי אחר. אפשר לנסות קונדום במידה או במרקם שונים, להשתמש בחומר סיכה או לתרגל לבישה לבד.
זקפה אינה מתג שאמור להישאר תמיד במצב ״ON״. היא משתנה במהלך מפגש מיני, ושינוי רגעי אינו בהכרח סימן לבעיה.
כאשר הקונדום הופך מחפץ שצריך ״להצליח איתו״ לחלק מן המשחק, לעיתים גם הלחץ סביבו פוחת.
קונדום והסכמה
השימוש בקונדום אינו רק החלטה רפואית. לעיתים הוא חלק מתנאי ההסכמה למגע.
אם אדם מסכים לחדירה בתנאי שמשתמשים בקונדום, ההסכמה היא לחדירה עם קונדום. היא אינה הסכמה אוטומטית לחדירה בלעדיו.
אם במהלך המפגש רוצים לשנות את התנאים ולהסיר את הקונדום, צריך לחזור להסכמה ולבדוק שהדבר מתאים לכל המעורבים. אין להניח שהסכמה לחדירה היא גם הסכמה לחדירה ללא אמצעי החציצה שעליו הוסכם.
גם אם הקונדום נקרע או מחליק במהלך המגע, נכון לעצור כאשר מבחינים בכך, לומר מה קרה ולהחליט יחד כיצד להמשיך.
השיחה על קונדום יכולה להתרחש עוד לפני שהבגדים יורדים: האם אנחנו משתמשים בקונדום? באילו סוגי מגע? מי מביא אותו? האם יש סוג שמישהו מעדיף? ומה נעשה אם הוא נקרע?
שיחה כזאת אינה חייבת להפחית ספונטניות. לעיתים דווקא בהירות מראש מאפשרת יותר חופש בתוך המפגש.
מתי צריך להחליף קונדום?
קונדום הוא מוצר חד־פעמי. משתמשים בקונדום חדש בכל מפגש או פעולה חדשה שבה נדרשת ההגנה שלו.
כאשר עוברים מחדירה אנאלית לחדירה נרתיקית, יש להחליף קונדום כדי להימנע מהעברת חיידקים מן הרקטום לנרתיק. גם בשימוש באביזר שעליו מולבש קונדום, החלפת הקונדום בין אנשים ובין אזורים שונים בגוף יכולה להיות חלק מהיגיינה מינית טובה.
אם הקונדום נקרע, החליק משמעותית או נפגע — מחליפים אותו.
אין לשטוף קונדום ולהשתמש בו שוב.
איך שומרים קונדומים?
קונדומים צריכים להישמר בהתאם להוראות היצרן, במקום שאינו חשוף לחום קיצוני או לפגיעה באריזה.
לפני השימוש כדאי לבדוק את תאריך התפוגה ואת שלמות האריזה. אם האריזה קרועה או שהקונדום נראה יבש, דביק, פגום או לא תקין — משתמשים באחר.
קונדום שנמצא זמן רב במקום החשוף לחום גבוה, כמו מכונית חמה, אינו הבחירה הטובה ביותר. גם קונדום שנישא זמן רב בארנק עלול להיות חשוף לחיכוך ולחום, ולכן כדאי להחליף אותו מדי פעם ולא להפוך אותו ל״קונדום למזל״ שנמצא שם כבר שנים.
אלרגיה או רגישות ללטקס
לא כולם יכולים או רוצים להשתמש בקונדומי לטקס. קיימים קונדומים מחומרים סינתטיים אחרים שיכולים להתאים לאנשים עם רגישות או אלרגיה ללטקס.
כאשר מופיעים באופן חוזר גרד, צריבה, אודם, נפיחות או תגובה אחרת לאחר שימוש בקונדום, כדאי לברר אם מדובר ברגישות ללטקס, לחומר הסיכה שעל הקונדום, לקוטל זרע אם קיים במוצר או לגורם אחר.
לא כדאי להסיק שהפתרון הוא פשוט להפסיק להשתמש בקונדומים. לעיתים מעבר לחומר או למוצר אחר פותר את הבעיה.
קונדומים במין אוראלי
זיהומים מסוימים המועברים במין יכולים לעבור גם במין אוראלי. קונדום יכול להפחית את הסיכון כאשר מבצעים מין אוראלי בפין, ואמצעי חציצה אחרים יכולים לשמש במגע אוראלי עם הפות או פי הטבעת. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על שימוש בקונדומים כאמצעי להפחתת סיכון גם במין אוראלי, לצד מין וגינלי ואנאלי. (ארגון הבריאות העולמי)
לא כל אדם יבחר להשתמש באמצעי חציצה בכל סוג של מגע. בריאות מינית אינה דורשת מאיתנו להעמיד פנים שכל האנשים מקבלים אותן החלטות. היא כן דורשת שהבחירה תהיה מבוססת ככל האפשר על מידע ולא על ההנחה שמין אוראלי הוא נטול סיכון.
ומה אם הקונדום נקרע או החליק?
קונדומים יכולים להיקרע או להחליק גם כאשר אנחנו משתדלים להשתמש בהם נכון. כאשר זה קורה, אין טעם להיכנס לפאניקה או לחפש מיד אשמים. חשוב יותר להבין מה קרה ולבדוק אם נדרשת פעולה התלויה בזמן.
אם קיים חשש להריון, אפשר לברר בהקדם אפשרויות למניעת הריון לשעת חירום. אם הייתה חשיפה אפשרית ל־HIV, יש מצבים שבהם ניתן לקבל טיפול מונע לאחר חשיפה — PEP — שאותו יש להתחיל במהירות האפשרית ולא יאוחר מ־72 שעות לאחר החשיפה. בהתאם לסוג המגע, ייתכן שיהיה צורך גם בבדיקות לזיהומים אחרים במועדים המתאימים.
אם הקונדום החליק ונשאר בנרתיק, אפשר בדרך כלל לנסות להסיר אותו בעדינות באצבעות נקיות. אם הוא נשאר בפי הטבעת ואינו נגיש בקלות, אין צורך להכניס חפצים או לבצע ניסיונות אגרסיביים להוציאו. קונדום הוא גוף רך ולעיתים הוא עשוי לצאת מעצמו עם פעולת המעיים הבאה. אם הוא אינו יוצא, אם אינכם בטוחים שנפלט, או אם מופיעים כאב משמעותי, דימום, חום, קושי ביציאה או תחושה שמשהו אינו תקין — כדאי לפנות לבדיקה רפואית.
על ההתמודדות לאחר תקלה הרחבנו במאמר ״הקונדום נקרע או שהיה מגע לא מוגן — מה עושים עכשיו?״
קונדומים בהנחיה מינית ובמרחבים של מיניות מודעת
במסגרות של הנחיה מינית, עבודה זוגית, טנטרה ומיניות מודעת יכולים להתקיים תרגולים הכוללים מגע, עירום ובמסגרות מסוימות גם תרגול מיני בין בני זוג או בין משתתפים. במצבים שבהם מתקיים תרגול שיש בו אפשרות להעברת זיהומים, אמצעי חציצה יכולים להיות חלק מן ההחזקה המקצועית של המרחב.
חשוב להבחין בין פעילות המתקיימת בין המשתתפים עצמם לבין עבודתו של המנחה. במסגרת עבודתם של עמיתי אלמ״א לא מתקיימת פעילות מינית הדדית בין המנחה למונחה ואין החלפת נוזלי גוף ביניהם. כאשר מנחה שהוכשר והוסמך לכך עובד במגע אינטימי או במגע באיברי המין, מדובר במגע מקצועי חד־כיווני בתוך גבולות ההנחיה, ההסכמה והקוד האתי.
לעומת זאת, בהנחיה זוגית או בתרגול קבוצתי מסוים יכולים בני זוג או משתתפים לקבל הנחיה לתרגול שאותו הם מבצעים ביניהם. כאשר אופי התרגול כולל אפשרות לחשיפה לנוזלי גוף או להעברת זיהומים, יש מקום למידע על אמצעי חציצה, חומרי סיכה, היגיינה ובדיקות.
גם כאן, המטרה אינה להפוך תרגול מיני למרחב רפואי או מפחיד. להפך: מידע ברור וגבולות מקצועיים מאפשרים לאנשים לבחור כיצד הם רוצים להשתתף, באילו אמצעי הגנה להשתמש ואילו סיכונים הם מוכנים או אינם מוכנים לקחת.
קונדום אינו רק מחסום
קל לחשוב על קונדום במונחים של מה שהוא מונע: הריון, HIV, זיהומים, מעבר נוזלים.
אבל אפשר לחשוב גם על מה שהוא מאפשר.
עבור אנשים מסוימים, הידיעה שקיים אמצעי חציצה מאפשרת להרפות יותר. היא יכולה להפחית חרדה סביב הריון או זיהומים ולאפשר להיות נוכחים יותר בגוף, בעונג ובמפגש.
קונדום יכול גם לאפשר לאנשים לחקור קשר חדש לפני שהם יודעים מספיק זה על זו כדי לבחור אחרת. הוא יכול להיות חלק מהסכמה בין בני זוג במערכת יחסים פתוחה, חלק ממעבר הדרגתי לאינטימיות גדולה יותר, או פשוט האמצעי שמתאים לאדם כרגע.
בריאות מינית אינה עומדת מול עונג. במיטבה, היא יכולה לתמוך בו.
לסיכום
קונדום הוא כלי פשוט יחסית, אבל שימוש טוב בו מורכב מכמה דברים: לבחור מוצר שמתאים לגוף, לבדוק שהוא בתוקף ושלם, להשתמש בו מתחילת המגע הרלוונטי, לגלגל אותו נכון, להשתמש בחומר סיכה מתאים ולהחזיק אותו בבסיס בעת היציאה.
חומר סיכה על בסיס מים או סיליקון יכול להפחית חיכוך, לשפר נוחות ועונג ולהפחית את הסיכון לקריעה או החלקה. עם קונדומי לטקס יש להימנע מחומרים שמניים העלולים לפגוע בחומר.
אבל אולי הדבר החשוב ביותר הוא להפסיק להתייחס לקונדום כאל הפרעה חיצונית למיניות.
אפשר לדבר עליו. אפשר להתנסות. אפשר למצוא מידה וסוג שנעימים יותר. אפשר לשלב את ההלבשה בתוך המשחק. אפשר להוסיף חומר סיכה. ואפשר לראות בו חלק מן ההסכמה והדאגה ההדדית.
המטרה אינה רק להשתמש בקונדום ״כי צריך״.
המטרה היא לדעת להשתמש בו באופן שמאפשר לנו להחזיק יחד עונג, חופש, אחריות ובריאות מינית.
חשוב לדעת
המידע במאמר זה הוא מידע חינוכי כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. התאמת סוג הקונדום וחומר הסיכה יכולה להשתנות בהתאם לחומר שממנו עשוי הקונדום ולהוראות היצרן.
אם קונדום נקרע או החליק והייתה אפשרות להריון או לחשיפה לזיהום המועבר במין, כדאי לברר בהקדם אם נדרשת פעולה רפואית התלויה בזמן.
מקורות מקצועיים וקריאה נוספת
- ארגון הבריאות העולמי — Condoms
- ארגון הבריאות העולמי — שאלות ותשובות על קונדומים
- ארגון הבריאות העולמי — Lubricants during sexual activity
- ארגון הבריאות העולמי — מניעת זיהומים המועברים במין
לקריאה נוספת באלמ״א
- זיהומים המועברים במין — ידע, מניעה ואחריות בלי פחד ובלי בושה
- מתי כדאי להיבדק לזיהומים המועברים במין — ואילו בדיקות לבקש?
- הקונדום נקרע או שהיה מגע לא מוגן — מה עושים עכשיו?
- הסכמה מתמשכת במגע מיני
- מעגל ההסכמה של בטי מרטין — לתת, לקבל, לקחת ולאפשר
מאמרים מוצעים להמשך
- מין אוראלי — עונג, בחירה והפחתת סיכון
- חומרי סיכה — איך לבחור ומה חשוב לדעת?
- איך מדברים על בדיקות ובריאות מינית עם פרטנר או פרטנרית?
על המאמר
נכתב עבור אתר אלמ״א כמידע חינוכי העוסק בבריאות מינית, גוף, עונג, יחסים והסכמה. המאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי או מקצועי מותאם אישית.