לא כולם נמשכים באותו אופן: להכיר את הספקטרום הא־מיני

מאת ד״ר סוג׳יי שמש (DVM, רפואה ווטרינרית)

המאמר מבוסס על חומרי הלימוד המקוריים של התוכנית להכשרת מנחים בגישת מארג, ועל מחקרים ומקורות מקצועיים נוספים המפורטים בסוף המאמר.

כשכולם מדברים על משיכה, ואתה לא בטוח למה הם מתכוונים

אפשר לדמיין אדם שאומר משהו כזה: ״אני יכול לראות שמישהי יפה. אני יכול לרצות להיות קרוב אליה, להתרגש ממנה, אפילו להתאהב. אבל התחושה שאנשים מתארים כ׳אני רוצה לעשות איתה משהו מיני׳ כמעט אף פעם לא מופיעה אצלי. שנים חשבתי שפשוט עוד לא פגשתי את האדם הנכון.״

בעולם שבו מיניות מוצגת לעיתים קרובות כאילו היא כוח טבע אוניברסלי שפועל אצל כולם באותה צורה, חוויה כזאת יכולה להיות מבלבלת. אנחנו רגילים לסיפורים שבהם שני אנשים נפגשים, ניצוץ נדלק, המשיכה מופיעה כמעט מעצמה ומשם הכול מתחיל. מי שלא מזהה בתוכו את אותו ניצוץ עלול להתחיל לשאול: אולי אני סגור? אולי משהו בי כבוי? אולי עברתי משהו שגרם לי לזה? אולי צריך לטפל בזה?

לפעמים אכן יש שינוי בחשק או במיניות שכדאי לברר. אבל לפעמים אין כאן תקלה שמחכה לתיקון. יש פשוט דרך אחרת לחוות משיכה.

המונח א־מיניות מתייחס בדרך כלל לנטייה שבה אדם חווה מעט מאוד משיכה מינית כלפי אחרים או שאינו חווה אותה כלל. מילון הפסיכולוגיה של האגודה הפסיכולוגית האמריקאית, שעודכן ב־2026, מגדיר א־מיניות כנטייה מינית המאופיינת במעט משיכה מינית לאחרים או בהיעדרה, ומדגיש שאנשים א־מיניים שונים מאוד זה מזה ביחסיהם, בהתנהגותם המינית ובאופן שבו הם חווים משיכה. גם AASECT, האיגוד האמריקאי למטפלים, יועצים ומחנכים בתחום המיניות, מתייחס לא־מיניות ולזהויות שעל הספקטרום הא־מיני כאל זהויות ונטיות לגיטימיות, ולא כאל הפרעות שיש לתקן. [1, 2]

המילה החשובה כאן היא משיכה. לא כמות הסקס שאדם מקיים, לא מספר הפנטזיות שלו, לא אם הגוף שלו מסוגל להתעורר, ואפילו לא בהכרח כמה ״חשק״ הוא מרגיש.

משיכה, חשק ועוררות הן לא אותו הדבר

בשפה היומיומית אנחנו אומרים ״אין לי חשק״ כמעט על כל דבר שקורה במיניות. אבל מתחת למילה הזאת מסתתרות חוויות שונות מאוד.

בגישת מארג אני מבחין בין כמה רבדים של המרחב הארוטי. אפשר לחוות אנרגיה מינית או ליבידו בלי שהיא מכוונת דווקא לאדם מסוים. אפשר לחוות תשוקה או סקרנות בלי לרצות לממש אותן. משיכה מינית קשורה לכך שהתנועה המינית מופנית כלפי אדם מסוים. חשק מיני קשור יותר לרצון לעסוק בפעילות מינית. עוררות מינית היא תגובה גופנית ונפשית לגירוי. ולבסוף קיימת ההתנהגות: מה אנחנו בוחרים לעשות בפועל. אלו רבדים שיכולים להתחבר זה לזה, אבל הם אינם חייבים להופיע יחד.

אפשר, למשל, להיות רעב בלי לרצות דווקא את המנה שמונחת לפנינו. אפשר גם להעריך את המראה והריח של אוכל בלי להיות רעבים. הדימוי אינו מושלם, אבל הוא עוזר להבין מדוע עוררות, דחף ומשיכה אינם דבר אחד.

המחקר על א־מיניות מחזק את ההבחנה הזאת. מחקרים מצאו שאנשים א־מיניים יכולים לאונן ולחוות פנטזיות מיניות, גם אם בממוצע הדבר שכיח פחות מאשר בקרב אנשים שאינם א־מיניים. במחקר פיזיולוגי קטן בנשים א־מיניות נמצא שגם גופן היה מסוגל להגיב לגירוי ארוטי. כלומר, היעדר משיכה מינית לאדם אחר אינו שקול לחוסר יכולת גופנית להתעורר. [8, 9]

גם מחקרים עדכניים יותר על אנשים מהספקטרום הא־מיני מצאו שונות רבה בחשק, בפנטזיות ובהתנהגות המינית. לא קיימת ״אישיות מינית א־מינית״ אחת. יש אנשים שהמיניות תופסת אצלם מקום קטן מאוד, ויש מי שחווים גוף ארוטי פעיל, פנטזיות, אוננות או עניין בחוויה מינית, אך כמעט ללא משיכה מינית המופנית לאנשים אחרים. [4, 6]

זו גם הסיבה שאי אפשר לקבוע אם אדם א־מיני לפי השאלה אם הוא מקיים יחסי מין.

לא רק ״יש משיכה״ או ״אין משיכה״

גם בתוך הספקטרום הא־מיני יש מגוון גדול של חוויות. המחקר בשנים האחרונות בוחן בנפרד אנשים המזדהים כא־מיניים, כא־פורים וכדמי־מיניים, ומוצא ביניהם הבדלים ממוצעים בחשק, בהתנהגות מינית, באוננות ובחוויית המשיכה. אלה אינם גבולות רפואיים שאפשר לאבחן בבדיקה. אלו מילים שאנשים משתמשים בהן כדי לתאר את האופן שבו הם חווים את עצמם. [5, 6]

בעברית נעשה בקהילה הא־מינית בישראל שימוש במונח א־פור לתיאור התחום האפור שבין א־מיניות לבין אלו־מיניות, כלומר מיניות שבה קיימת משיכה מינית משמעותית יותר. אדם א־פור עשוי, למשל, לחוות משיכה מינית לעיתים רחוקות מאוד, בעוצמה מועטה או רק בנסיבות מסוימות. המונח אינו דורש שכל מי שנמצא בתחום הזה יחווה אותו באותה צורה. [12]

דמי־מיני הוא מונח מדויק יותר: אדם דמי־מיני חווה משיכה מינית לאדם מסוים רק לאחר שנוצרה ביניהם קרבה רגשית משמעותית. [2, 12]

וזה הבדל שקל לפספס. אדם יכול להרגיש משיכה מינית כבר בדקות הראשונות של היכרות ובכל זאת לבחור לא לקיים יחסי מין לפני שנוצרו אמון, אהבה או מחויבות. זו בחירה לגבי ההתנהגות. אצל אדם דמי־מיני, לעומת זאת, הקרבה הרגשית אינה רק תנאי להחלטה אם לממש את המשיכה. היא תנאי לכך שהמשיכה המינית עצמה תוכל להופיע.

וגם אז, קרבה אינה הבטחה למשיכה. אדם דמי־מיני אינו נמשך מינית לכל אדם שהוא מתקרב אליו, בדיוק כפי שאדם הטרוסקסואלי אינו נמשך לכל אדם מהמגדר שאליו הוא נמשך. הקרבה פותחת אפשרות. היא אינה מפעילה מתג אוטומטי.

אפשר להיות א־מיני ולהתאהב

עוד בלבול נפוץ נוצר משום שאנחנו נוטים לחבר בין אהבה, זוגיות ומשיכה מינית לחבילה אחת. אצל אנשים רבים הם אכן מופיעים יחד, אבל הם אינם אותו הדבר.

אדם יכול לרצות להתאהב, לחלוק חיים עם מישהו, להתחבק, לישון יחד, לגדל ילדים, להיות נאמן, להתגעגע ולהרגיש קשר עמוק, בלי לחוות משיכה מינית. מחקרים על אנשים א־מיניים מראים שחלק משמעותי מהם חווים משיכה רומנטית ומקיימים קשרים זוגיים, בעוד אחרים מגדירים את עצמם גם כא־רומנטיים ואינם חווים, או כמעט אינם חווים, משיכה רומנטית. [10]

גם כאן אין מדרג שבו רומנטיות היא ״יותר מלאה״ מא־רומנטיות. יש אנשים שמערכת יחסים רומנטית היא צורך מרכזי בחייהם, ויש אנשים שבונים חיים עשירים סביב חברויות, משפחה, קהילה או קשרים שאינם נכנסים לתבנית הזוגית המקובלת.

ההפרדה הזאת בין משיכה מינית למשיכה רומנטית יכולה להיות משחררת מאוד. היא מאפשרת לאדם לומר: ״אני אוהב אותך, אבל אינני חווה כלפיך משיכה מינית״, בלי שהמשפט הראשון יבטל את השני ובלי שהשני יהפוך את הראשון לפחות אמיתי.

אבל אולי זה פשוט חשק מיני נמוך?

כאן דרושה הבחנה עדינה במיוחד.

אדם עם חשק מיני נמוך ואדם א־מיני יכולים לתאר לכאורה דברים דומים. שניהם עשויים לקיים מעט יחסי מין. שניהם עשויים לחשוב על מין לעיתים רחוקות. ובכל זאת, החוויה הפנימית יכולה להיות שונה לחלוטין.

ברפואה המינית, קושי בחשק אינו מוגדר רק לפי כמות החשק. ההגדרות העדכניות של הפרעת חשק מיני מדגישות דפוס מתמשך של ירידה או היעדר מוטיבציה לפעילות מינית יחד עם מצוקה אישית משמעותית. ההערכה המקצועית צריכה גם לבחון אם מדובר בשינוי לעומת העבר, ואם קיימים גורמים רפואיים, תרופתיים, נפשיים, זוגיים או אחרים שעשויים להסביר אותו. הקונצנזוס הבינלאומי העדכני ברפואה מינית מדגיש שאין רמה אחת של חשק שממנה ומטה אדם הופך באופן אוטומטי ל״לא תקין״. [11]

אפשר לחשוב על שני אנשים. הראשון אומר: ״מאז שאני זוכר את עצמי כמעט לא חוויתי משיכה מינית לאנשים. הרבה שנים חשבתי שאני אמור להרגיש משהו שאינני מרגיש, אבל כיום זה פשוט מרגיש לי כמו מי שאני.״ השני אומר: ״עד לפני שנה המיניות הייתה חלק חשוב בחיי. פתאום הכול נעלם, אני מתגעגע לזה וזה מטריד אותי מאוד.״

המשפטים האלה אינם אבחנה, אבל הם מכוונים לבירור שונה.

חשוב גם לזכור שמצוקה אינה מוכיחה בפני עצמה שקיימת הפרעה מינית. אדם א־מיני יכול לסבול מאוד משום שבן או בת זוג לוחצים עליו, משום שהוא חושש להישאר לבד, או משום שכל חייו שמע שבלי תשוקה מינית אי אפשר להיות אדם שלם. במקרה כזה יש מצוקה אמיתית, אבל ייתכן שהמקור שלה אינו היעדר המשיכה עצמו אלא הסביבה שמתקשה לקבל אותו. AASECT מדגישה בדיוק את הצורך לברר מה מקור המצוקה במקום לראות א־מיניות כשלעצמה כבעיה טיפולית. [2]

ומה עם טראומה?

אחת השאלות הראשונות שאנשים א־מיניים שומעים לפעמים היא: ״קרה לך משהו?״

זו שאלה שצריך להיזהר איתה.

טראומה, ובפרט טראומה מינית, יכולה בהחלט להשפיע על מיניות. היא יכולה לשנות חשק, תחושת ביטחון, יכולת להתמסר, יחס למגע, עוררות והתנהגות מינית. אבל מכאן לא נובע שא־מיניות היא סימפטום של טראומה. אין הצדקה מקצועית להתחיל מן ההנחה שאדם המזדהה כא־מיני הוא למעשה אדם פגוע שטרם ״נפתח״. AASECT מתנגדת במפורש לפתולוגיזציה של א־מיניות ולניסיון לשנות אותה באמצעות טיפול. [2]

אפשר גם להיות א־מיני וגם לשאת היסטוריה של טראומה. אפשר לעבור טראומה ולא להיות א־מיני. ואם אדם עצמו מרגיש שמשהו במיניות שלו השתנה לאחר אירוע מסוים והוא סובל מכך, ראוי לתת לזה מקום. המטרה של בירור מקצועי אינה להוכיח מראש מה ״באמת״ עומד מאחורי הזהות, אלא להבין יחד עם האדם מה הוא חווה ומה, אם בכלל, הוא מבקש לשנות.

בגישת מארג אני מעדיף להתחיל בסקרנות ולא בהנחה. לא לשאול מיד ״מה חוסם את המשיכה?״, משום שהשאלה כבר מניחה שמשיכה אמורה להיות שם. לפעמים השאלה המדויקת יותר היא פשוט: ״איך המיניות שלך עובדת?״

ומה קורה בזוגיות?

הספקטרום הא־מיני נעשה מוחשי במיוחד כאשר שני אנשים שאוהבים זה את זה חווים משיכה ומיניות בדרכים שונות.

בן זוג אחד עשוי לחוות מין כחלק מרכזי מן האינטימיות. עבור האחר, חיבוק ארוך, שינה משותפת, שיחה, ליטוף או קרבה רגשית עשויים להיות אינטימיים מאוד גם בלי שיתעורר רצון מיני. אם כל אחד מהם מניח שהדרך שלו היא הדרך הטבעית לאהוב, שניהם עלולים להרגיש דחויים.

אדם א־מיני יכול לבחור לקיים יחסי מין. מחקר על יותר מאלף אנשים מהספקטרום הא־מיני מצא מגוון רחב של היסטוריות מיניות וסיבות שונות להסכים לפעילות מינית, ובהן קרבה רגשית ועניין של בן או בת הזוג. במקביל, אנשים אחרים כלל אינם מעוניינים במין. מכאן עולה הבחנה חשובה: נכונות לקיים יחסי מין אינה זהה למשיכה מינית, והיא גם אינה מחייבת אדם להמשיך לעשות זאת. [7]

בזוגיות כזאת, השאלה אינה מי מהשניים ״נורמלי״ ומי צריך להשתנות. השאלה היא האם אפשר לבנות קשר שיש בו מקום אמיתי לצרכים, לרצונות ולגבולות של שניהם.

לפעמים התשובה תהיה כן, דרך יצירת שפה רחבה יותר של אינטימיות ומגע. לפעמים בני הזוג יגלו פער משמעותי שדורש משא ומתן כנה. ובכל מקרה, לחץ אינו פתרון. מין שנעשה כדי למנוע ריב, להוכיח אהבה או להרגיע את הפחד של האחר עלול להפוך עם הזמן למקום של התרחקות.

זו נקודה שבה הספקטרום הא־מיני פוגש שאלה רחבה הרבה יותר: האם אנחנו מסוגלים לאפשר לאדם שמולנו להיות שונה מאיתנו גם במקום שבו השוני שלו נוגע בצרכים העמוקים ביותר שלנו?

הגדרה יכולה להיות בית, אבל היא לא חייבת להיות כלא

יש אנשים שמגלים את המילה ״א־מיני״ בגיל שש־עשרה ומרגישים שסוף סוף מישהו הדליק אור בחדר. אחרים מגיעים אליה בגיל ארבעים או שישים ומבינים בדיעבד שנים של בלבול. ויש אנשים שמכירים את כל המילים ובוחרים לא להשתמש באף אחת מהן.

המחקר בתחום עדיין צעיר יחסית. המושגים מתפתחים, הקהילה מפתחת שפה חדשה, והגבולות בין הקטגוריות אינם בדיקות מעבדה. גם המחקרים שמצאו הבדלים בין א־מיניים, א־פורים ודמי־מיניים מצאו במקביל שונות גדולה בתוך כל אחת מן הקבוצות. [5, 6]

לכן כדאי להתייחס להגדרה כאל שפה שהאדם יכול לבחור להשתמש בה, לא כאל תווית שמישהו אחר מדביק לו. בן זוג אינו יכול לאבחן את בת זוגו כא־מינית משום שאינה רוצה מספיק מין בעיניו. מטפל אינו אמור להחליט עבור אדם שהוא ״בעצם דמי־מיני״. וגם האדם עצמו אינו חייב להתחייב למילה אחת לכל חייו.

לפעמים השאלה ״מה אני?״ חשובה מאוד. לפעמים שאלה אחרת פותחת מרחב גדול יותר: מה אני מרגיש, מה אינני מרגיש, ומה נכון לי עכשיו?

אולי זו אחת המתנות שהספקטרום הא־מיני יכול להציע גם למי שאינו מזדהה איתו. הוא מזכיר לנו שאין מנגנון אחד של מיניות אנושית. לא כולנו נמשכים באותה תדירות, באותה עוצמה, באותם תנאים או באותו אופן. וכאשר מפסיקים למדוד את כולם באותו סרגל, אפשר להתחיל להקשיב באמת למיניות כפי שהיא קיימת, ולא רק כפי שלמדנו שהיא אמורה להיראות.

על המחבר

ד״ר סוג׳יי שמש (DVM – Doctor of Veterinary Medicine) הוא מייסד גישת מארג ומייסד אלמ״א. הוא מנחה ותיק בתחומי המיניות, הזוגיות, הטנטרה והעבודה הגופנית־רגשית. עבודתו משלבת טנטרה, מדיטציה, תנועה, נשימה, גשטלט, קונסטלציה משפחתית, החוויה הסומטית ושיטות נוספות לעבודה עם טראומה, גוף, רגש, מיניות ותודעה.

חשוב לדעת

המאמר מספק מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי, נפשי או זוגי המותאם באופן אישי. אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם בעל המקצוע המטפל.

מקורות והעמקה

מקורות מתוך חומרי הלימוד של התוכנית להכשרת מנחים בגישת מארג

שמש, סוג׳יי. ״ספר קורס מארג: פרק 49, מיניות, מגדר וזהות מינית״, התוכנית להכשרת מנחים בגישת מארג. הפרק עוסק בהבחנה בין זהות, משיכה, התנהגות, פנטזיה וסוגים שונים של משיכה, ובהתייחסות לא־מיניות כחלק ממגוון הזהויות המיניות.

שמש, סוג׳יי. ״ספר קורס מארג: פרק 27, מפת הקשיים המיניים ודרכי עבודה על פי גישת מארג״, התוכנית להכשרת מנחים בגישת מארג. הפרקים המושגיים מבחינים בין ליבידו, תשוקה, משיכה, חשק מיני ועוררות מינית, הבחנה העומדת בבסיס המבט המוצג במאמר.

מחקרים ומקורות מקצועיים נוספים

[1] American Psychological Association. (2026). Asexuality. APA Dictionary of Psychology. https://dictionary.apa.org/asexuality

[2] American Association of Sexuality Educators, Counselors and Therapists. Position on the Dignity and Rights of Asexual Individuals. https://www.aasect.org/asexual-rights

[3] Brotto, L. A., & Yule, M. A. (2017). Asexuality: Sexual Orientation, Paraphilia, Sexual Dysfunction, or None of the Above? Archives of Sexual Behavior, 46(3), 619–627. https://doi.org/10.1007/s10508-016-0802-7

[4] de Oliveira, L., Carvalho, J., Sarikaya, S., Urkmez, A., Salonia, A., Russo, G. I., & EAU-YAU Men’s Health Working Group. (2021). Patterns of sexual behavior and psychological processes in asexual persons: a systematic review. International Journal of Impotence Research, 33, 641–651. https://doi.org/10.1038/s41443-020-0336-3

[5] Copulsky, D., & Hammack, P. L. (2023). Asexuality, Graysexuality, and Demisexuality: Distinctions in Desire, Behavior, and Identity. The Journal of Sex Research, 60(2), 221–230. https://doi.org/10.1080/00224499.2021.2012113

[6] Nimbi, F. M., Appia, C., Tanzilli, A., Giovanardi, G., & Lingiardi, V. (2024). Deepening Sexual Desire and Erotic Fantasies Research in the ACE Spectrum: Comparing the Experiences of Asexual, Demisexual, Gray-Asexual, and Questioning People. Archives of Sexual Behavior, 53(3), 1031–1045. https://doi.org/10.1007/s10508-023-02784-3

[7] Hille, J. J., Simmons, M. K., & Sanders, S. A. (2020). “Sex” and the Ace Spectrum: Definitions of Sex, Behavioral Histories, and Future Interest for Individuals Who Identify as Asexual, Graysexual, or Demisexual. The Journal of Sex Research, 57(7), 813–823. https://doi.org/10.1080/00224499.2019.1689378

[8] Yule, M. A., Brotto, L. A., & Gorzalka, B. B. (2017). Sexual Fantasy and Masturbation Among Asexual Individuals: An In-Depth Exploration. Archives of Sexual Behavior, 46(1), 311–328. https://doi.org/10.1007/s10508-016-0870-8

[9] Brotto, L. A., & Yule, M. A. (2011). Physiological and Subjective Sexual Arousal in Self-Identified Asexual Women. Archives of Sexual Behavior, 40(4), 699–712. https://doi.org/10.1007/s10508-010-9671-7

[10] Antonsen, A. N., Zdaniuk, B., Yule, M., & Brotto, L. A. (2020). Ace and Aro: Understanding Differences in Romantic Attractions Among Persons Identifying as Asexual. Archives of Sexual Behavior, 49(5), 1615–1630. https://doi.org/10.1007/s10508-019-01600-1

[11] Trost, L., Rowland, D., Meston, C., et al. (2026). Definitions, classification, and epidemiology of sexual dysfunction: a consensus statement from the Fifth International Consultation on Sexual Medicine 2024. Sexual Medicine Reviews, 14(2), qeag028. https://doi.org/10.1093/sxmrev/qeag028

[12] א־מיניות וא־רומנטיות ישראל. ״א־מיניות נטייה מינית״; ״דמי־מיני, דמי־רומנטי, א־פור, א־מיני״.

https://www.aspec.org.il/

מאמרים נוספים מאת סוג׳יי שמש

• לא תמיד מתחשק לנו יחד: על פערי חשק, לחץ וחופש בזוגיות

• פנטזיה מינית אינה תכנית פעולה: איך משתפים בדמיון בלי ליצור ציפייה

לקריאה נוספת באלמ״א

• מעגל ההסכמה של בטי מרטין: ללמוד לתת, לקבל, לקחת ולאפשר